בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות, 7 ימים, (30.5.14) מתנוססת על עמוד השער תמונתם של השחקנית ורד פלדמן ואביה. אב ובתו. שניהם עומדים, פניהם וגופם מופנים, כל אחד לכיוון אחר, מרוחקים זה מזה, משדרים זרות.
את תחושת הניכור שעולה מהתמונה, מנפצת באחת אחיזת אצבעות ידיהם השלובות זו בזו.
הפרדוכסליות בין מנח הגוף ומיקוד העיניים לבין אחיזת כפות הידיים יוצרות תחושה של בלבול וסקרנות גם יחד.
מחזקת את התמונה הכותרת, שמסבירה, שהאיש העומד לצידה של פלדמן הוא לא אחר מאשר אביה –
אבא בהפתעה.
בכתבה, המתפרשת על פני 4 עמודים, מגוללת העיתונאית אספה פלד אלימלך, בשילוב צילומים של גבריאל בהרליה, את סיפור חייה של פלדמן, “שנראה כמו תסריט שנלקח היישר מאחת הטלנובלות שבהן כיכבה” (ציטוט מתוך הכתבה).
ובקצרה: פלדמן, שגודלה על ידי אם חד הורית, בלהה פלדמן, מי שהייתה בימאית ומורה מיתולוגית למשחק בסמינר הקיבוצים, התייתמה לפני כשלוש שנים ובמהלך השבעה על מות אמה, גילתה את אביה הביולוגי.
בסיפור חייה של פלדמן יש את כל המרכיבים שממלאים אחר כללי המשחק של התקשורת: שחקנית מוכרת, אבדן, מוות, כאב, לצד אהבה, גילוי, אושר, איחוד משפחתי. סיפור אנושי העובד על כל ספקטרום הרגשות.
ובכ”ז, נשאלה השאלה, למה עכשיו? מדוע התקשורת בחרה להעלות את הסיפור בימים אלה? הרי סיפור התייתמותה של פלדמן והגילוי אודות מיהו אביה קרה לפני יותר משלוש שנים!
הסיבה לכך מתגלה לנו כמעט לקראת סופה של הכתבה. פלדמן ואביה מעלים יחד הצגה משותפת! “מישו ופועה – ההצגה שכתבו יחד (ותעלה ב – 4 וב – 5 ביוני בתיאטרון תמונע), ביימו במשותף וגם משחקים בה”.
מה אנחנו למדים?
העולם שייך למי שמספר את הסיפור טוב יותר
אם פתחתם מפעל להכנת סלטים, לא בטוח שזה יעניין את התקשורת, אפילו לא את המדורים הכלכליים. יש עשרות כאלה.
פתחתם מפעל להכנת סלטים ויש לכם ליין חדש של מוצרים. למה זה צריך לעניין את התקשורת לכתבת מגזין?
פתחתם מפעל להכנת סלטים ויצאתם עם ליין חדש המבוסס על סלטים שסבתא שלכם הכינה עוד כשהייתם ילדים במעברה? כאן אתם כבר מתקרבים לסיפור שאולי יעניין את המוסף המגזיני.
אם תוסיפו לזה את סיפור חייכם, שגדלתם אצל סבתא, כי אבא עזב את הבית, ואמא בעקבות זה אושפזה בבית חולים לחולי נפש, הסיכוי שלכם להתפרסם במוסף סופשבוע, עולה משמעותית.
ככל שתיטיבו לספר את סיפור העסק שלכם, המוצר, הרעיון, ככל שתהיו מוכנים לחשוף את עצמכם– כך הסיכוי לפרסם את סיפורכם במוסף מגזיני גדל.
מהם המרכיבים של סיפור טוב שעשוי להתפרסם במוסף ?
- סיפור אישי עליכם, או על אנשים שיש לכם זיקה אליהם במסגרת הנושא שאתם רוצים ומוכנים לחשוף.
- סיפור אנושי שיש לו נגיעה אל החברה, אל הכלל. כך למשל אם אתה מטפל בילדים באמצעות בעלי חיים, תוכל לספר את סיפור הצלחתך עם ילד בעל תסמונת אספרגר
- סיפור מרגש שייגע בקוראים
- סיפור שיש לו רלוונטיות לנושאים שעל סדר היום
- סיפור שיש בו מן החדשנות, משהו שלא שמעו עליו
- סיפור המספק את יצר המציצנות.
לכל אחד יש את הסיפור שלו. כל אחד יכול לנסות לעניין בסיפור שלו את התקשורת.