לתקשורת בזמן מלחמה שלוש פונקציות חשובות:
- מתן מידע על המתרחש – דיווחים שוטפים ומידיים מהשטח, עדכונים ופרטים חדשים שנחשפים.
- פירוש המתרחש והצפוי להתרחש – בזמן מלחמה או משבר יש צורך גבוה של הציבור לשמוע פרשנות סביב הנושא , ראיונות עם מומחים שיכולים לתת הסבר ולפרש מה קרה, ומה ההשלכות של האירועים. תפקיד זה חשוב להרגעת הציבור, למתן הסבר רציונאלי ולהסבר לגבי המשך הדרך.
- טיפוח סולידריות חברתית ולכידות
עם כל אלה התקשורת מחויבת לדיווח אמין והוגן, תוך שמירה על כללי האתיקה וגילוי אחריות כלפי החוסן הלאומי והצבאי.
מבצע ‘צוק איתן’ מסוקר מיומו הראשון בכל אמצעי התקשורת הישראלים על פי הפונקציות שלעיל. כתבי השטח הפרושים במוקדים המרכזיים מדווחים ומעדכנים על כל מטח טילים שנורה על יירוטים מוצלחים ונפילות בשטחים פתוחים. הם מביאים את התמונות העדכניות ממקומות ספציפיים שנפגעו, מראיינים ומדווחים במיידי על נפגעים, שלמזלנו מספרם לא רב. יחד עם זאת התקשורת הישראלית ממעטת להראות את המתרחש בצד הפלסטיני, והדיווח מוטה ומשקף לרוב את הצד הישראלי . מכתבה שמתפרסמת היום בגלובס עולה, כי לא בכדי התקשורת ממעטת לסקר את המתרחש בעזה, הציבור הישראלי אינו מעוניין בכך. מניתוח של חברת באזילה לגבי השיח ברשתות החברתיות, עולה כי רק 6% מהמשוחחים בעברית מדברים על הצד הפלסטיני באופן כלשהו. דוד רגב, נציב פניות הציבור ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מסביר, כי “סף הרגישות בתקופות כאלה של מבצעים צבאיים נמוך יותר כלפי הצגה של הצד השני בטלוויזיה. הנטייה הופכת לפטריוטית יותר”.
עורך בכיר מאחד מערוצי התקשורת מחזק את הטענה ומדגיש, כי “אנחנו משדרים בחדשות קודם כל את מה שעבר עלינו – ורק אז את מה קורה שם. אסור להעלים את זה, אבל הדבר הכי חשוב לנו הוא מה אנשים חוו פה”.
וזה מביא אותנו לפונקציה הנוספת של התקשורת בזמן מלחמה – להיות מדורת השבט, לפתח את הסולידריות והלכידות. פונקציה זו בולטת מאוד במבצע ‘צוק איתן’. כולנו מסתופפים סביב שידורי הטלוויזיה, האינטרנט, ניזונים מכל פיסת מידע ודרוכים לכל התפתחות. אזעקת צבע אדום הנשמעת באשקלון, באשדוד או בעוטף עזה ונשמעת גם בטלוויזיה, ממחישה את אחדות הגורל. כולנו נמצאים שם, מאזינים לרדיו, רואים את תמונות היירוטים, גאים במפתח ‘כיפת ברזל’, כואבים את כאבו של הפצוע בתחנת הדלק באשדוד ואת כאב משפחתו של ההרוג הראשון של המבצע . זירת המפגש הקולקטיבית מדגישה את הרגשת האחדות והחוויה המשותפת. התקשורת נותנת ביטוי לחרדות, מדגישה את ההתגייסות והסיוע הדדי, נותנת מקום ליחד, לסולידריות השבטית.
אבל אינפורמציה בלבד אינה מספקת את הצורך האנושי בזמן מלחמה. צורך חזק של הציבור לשמוע פרשנויות וראיונות עם מומחים עולה ביתר שאת בעתות משבר. מגוון פרשנים לענייני ערבים, לענייני צבא וביטחון, לעניינים פוליטיים ומדיניים מביאים את דעתם המבוססת על ניסיון רב שנים ומקורות מידע מהימנים ומתפקדים על תקן המרגיעים הלאומיים והמבוגרים האחראיים. בדבריהם הם מחזקים את העורף, משפיעים על דעת הקהל ומסבירים את המהלכים העתידיים המתבקשים. נכון לעכשיו רוב הפרשנים תומכים בקו הפעולה השקול של ביבי נתניהו ומחזקים את ידיו. גם אם ההחלטה של נתניהו לקיים את הפסקת האש עלתה לו במחיר התנגדות שרים בליכוד, הרי שהיא אפשרה לו מרחב פעולה וניצול פסק הזמן ליצירת השפעה על דעת הקהל הבינלאומית. ואחתום בדברים שאמר אחד הפרשנים: “אני מעדיף ראש ממשלה מתמהמה ושקול, מראש ממשלה השש אליי קרב”.